קידוח בור חלחול נעשה באזורים בהם יש משקעים רבים. תפקידו של הבור הוא לאפשר חלחול של מי הגשמים ומכאן גם שמו.
הוא מזרים את המים אל מאגרים תת קרקעיים. היקפו, קוטרו ועומקו של הבור, נקבעים ע"י מהנדס קרקע ותלויים בפרמטרים שונים כמו:
- מיקום גיאוגרפי
- סוג הקרקע
- כמות המשקעים במקום
- העומק הנדרש
קיומו של בור חלחול תורם לשמירה על משק מים תקין בהזרמת מי הגשמים למאגרים הנחוצים.
בנוסף אם אין חלחול טבעי במקום, עם ירידת גשמים יש סכנת הצפה וזה יכול לקרות גם בבתים פרטים.
כדי למנוע הצטברות של מים בצורה בלתי מבוקרת, יש צורך להפנות את המים לצנרת המובילה למאגרים התת קרקעיים.
יש צורך לוודא כי "בסיסי" קבלת המים נמצאים מספיק רחוק ולא פוגעים בבניינים, מבנים ועוד.
בכל מקום בו יש סכנת הפצה מוטב לבצע קידוח של בור חלחול. מומלץ שאת הקידוח תעשה חברה מקצועית.
בור חלחול לשפכים
מלבד קידוח בור חלחול לצורך הזרמת מי גשמים ומניעת הצפה, ישנם בורות חלחול שהמטרה שלהם היא ריכוז ואחסון שפכים, פסולת ביתית נוזלית ועוד.
בור חלחול הוא תוספת למערכת הביוב הביתית, ובידול מהתשתיות העירוניות.
צורתו של בור חלחול- ספיגה היא כגליל רחב ועמוק המוטמן עמוק באדמה. הקוטר הו לפחות מטר והעומק 2-3 מטרים.
בצורתו החיצונית הוא נראה כמו באר מים ללא תחתית. כאמור הוא משמש גם לאיסוף ואחסון פסולת ביתית ושפכים.
יש בעולם עדויות על בורות חלחול עתיקים מאוד.
דפנותיו של הבור חייבות להיות מצופות במתכת, או בטון או לבנים. יש בדופן פתחים אשר צריכים לאפשר לאדמה לספוג את תכולתו.
הפתח העליון שלו הוא עם מכסה מאבן או מבטון.
המכסה חייב להיות כזה שניתן להסיר במקרה של הצפה, כדי לאפשר לתכולה לצאת החוצה ולהשתלט עליה.
יש מקרים בהם, תוך התחשבות במי התאום ובקרקע, לא נבנה בור חלחול אטום, בכוונה לאפשר לתכולתו לדלוף.
בור לאיסוף נוזלים – עם פתחים בדופן
המטרה המרכזית של בור חלחול היא למנוע הצפה של מי גשמים ולהפנות אותם באמצעות בור החלחול למי התהום, עמוק לתוך האדמה.
במקרה של חשש להצפה, משאירים פתחים בדפנות הבור כדי שהנוזלים שבתוכו יוכלו "לנדוד" לכיוונים שונים ולהיספג בסביבה הטבעית.
בדרך כלל כאשר מדובר בתכולה אחרת כמו למשל פסולת, הפתחים מאפשרים מעבר ויציאה של נוזלים אל האדמה שמסביב ואילו בתוך הבור בתחתיתו, מצטברת הפסולת המוצקה.
את זה עושה בשנים האחרונות, אחרי שבמשך שנים תכננו בור חלחול ללא פתחים, ואז הוא היה מתמלא והיה צורך לשאוב אותו, או לאתר מומחה לצורך קידוח בור חלחול.
הבעיה היא שיש בורות ספיגה עמוקים שעלולים לאפשר לביוב לזרום למי תהום ועד לפגיעה במי השתייה. לכן חשוב מאוד אם יש צורך בכריית בארות, לקדוח אותן רחוק מבורות הספיגה.
באותה מידה יש לחשוב על קידוח בור חלחול שלא בסמוך לעצים, משום שהוא עלול להיסתם ע"י השורשים שלהם.
ההיסטוריה של בורות ספיגה
כאמור בור חלחול או בור ספיגה, היו קיימים מאז ומעולם. גם בארץ יש בעלי בתים פרטיים הזקוקים לקידוח של בור חלחול בחצר שלהם, חקלאים ועוד.
באופן כללי בנושא של שפכים, יש נטייה להשתמש במכלי אגירת שפכים אטומים.
ידוע כי בורות חלחול נחפרו כבר במאה ה-16. קצב גידול האוכלוסייה היה גדול, במדינות רבות היו הצפות של ביוב ברחובות, וזרימה מאסיבית של מי שפכים בתעלות ברחוב.
אלה מתחברים תמיד גם עם מגיפות ומחלות שנבעו בדיוק בגלל הסיבה הזו.
משום כך בור ספיגה יש לקדוח עמוק מאוד. לצורך כך יש לחבור לחברות מקצועיות שמבצעות קידוח של בור חלחול.
שיודעות כיצד לבחון את סוג הקרקע, כמות המשקעים במקום, את התשתיות במקום ולקבוע את מיקום בורות החלחול ואת עומקם.
